כל מה שרציתם לדעת על הרובע היהודי באמסטרדם

אמסטרדם היא אולי היעד האהוב ביותר על ישראלים. אם זה בגלל הבתים ההולנדים המהממים, התעלות המפורסמות והגשרים היפהפיים, או אם זה בגלל החוויות והאטרקציות שרק אמסטרדם יכולה להציע, הישראלים פשוט אוהבים את אמסטרדם.

לא הרבה, אמנם, יודעים שהקשר החזק בין ישראל לאמסטרדם הוא בעל היסטוריה ארוכת שנים. השם השני של אמסטרדם, למשל, הוא "מוקום" (Mokum), שיבוש של המילה מקום, שכן יהודי אמסטרדם ראו בעיר ה-מקום שלהם. אוהדי אייאקס, קבוצת הכדורגל של העיר, שרים על ה"סופר יהודים", שרים "הבה נגילה" ומציגים בגאווה דגלי ישראל. איך זה יכול להיות? מה לאמסטרדם ולנו?

בפוסט שלפניכם נספר קצת על ההיסטוריה היהודית של העיר והרבה על הרובע היהודי באמסטרדם – כל מה שתוכלו לראות ולעשות כשתגיעו לביקור .

יהדות באמסטרדם

הסיפור של יהדות אמסטרדם מתחיל דווקא בספרד, כשב-1492 המלכים הקתולים מגרשים את היהודים במה שידוע בתור "גירוש ספרד". חלק מיהודי ספרד נמלטו לפורטוגל, וכמאה שנה לאחר-מכן, צאצאי האנוסים מגיעים לאמסטרדם. מאחר והולנד הייתה במלחמה עם ספרד באותם ימים, היהודים, צאצאי ספרד, מעדיפים לקרוא לעצמם הקהילה הפורטוגזית.

באותם ימים הם מתחילים להתרגל לחיים בקור ההולנדי, והם אף זוכים לחופש דת מוחלט – רשאים להיות יהודים בריש גלי. ולכן, במאה ה-17 מגיעים להולנד יהודים ממרכז ומזרח אירופה ומייסדים את הקהילה היהודית האשכנזית של אמסטרדם.

מכאן, הסיפור של יהודי אמסטרדם דומה למקומות נוספים באירופה: על אף שהיהודים הוגבלו במקצועות העיסוק (היו רשאיים להלוות בריבית, לעסוק במסחר וביהלומנות) הם הצליחו לצבור כוח ומעמד, הרבה בזכות העובדה שידעו קרוא וכתוב, בזמן שמרבית האוכלוסייה הייתה אנאלפביתית.

הקהילה היהודית של אמסטרדם הוציאה רבנים, הוגי-דעות, בנקאים, אמנים ואנשי עסקים שהצליחו בעולם הגדול. בין השמות המפורסמים הם הרמח"ל (רב איטלקי שברח מרודפיו לאמסטרדם), ברוך שפינוזה (הפילוסוף המפורסם שגורש מהקהילה היהודית) ושמואל צרפתי (ידוע כ"מתכנן העיר" של אמסטרדם). 

ספריית "עץ חיים", תמונה באדיבות רובע התרבות היהודי. Bibliotheek Ets Haim – Livraria Montezinos. Foto Peter Lange.

היהודים חיו באושר ובעושר באמסטרדם עד לשנת 1940, השנה בה כבשו הנאצים את אמסטרדם. באותה שנה, נאצים מקומיים פתחו בהפגנות והתפרעויות ברובע היהודי כשאל מולם קמה מחתרת יהודית שניסתה לסכל את הפעולות הללו.

בפברואר 1941, 425 מיהודי אמסטרדם נשלחו למחנה ריכוז וכתוצאה יצאו ההולנדים לשביתת מחאה כלל ארצית שנמשכה כיומיים. במהלך השנים 1943-1944, נשלחו מרבית יהודי הולנד למחנות ריכוז ומשם למחנות השמדה. הקהילה היהודית של אמסטרדם מנתה כ-120 אלף יהודים (מתוך 140 אלף בהולנד כולה), יותר מ-100 אלף יהודים נשלחו למחנות השמדה. 

תוכלו לשמוע עוד על יהדות העיר במהלך ביקורכם אם תצטרפו לסיורים בעברית באמסטרדם.

בית אנה פרנק

המפורסמת ביותר, כנראה, מיהודי אמסטרדם שנספו בשואה היא אנה פרנק. אנה פרנק נולדה במקור בפרנקפורט, גרמניה ועברה עם משפחתה לאמסטרדם עקב עליית הנאצים לשלטון ב-1933. בשנת 1942, נכנסו אנה ומשפחתה למחבוא במשרדים של חברת אופקטה על גדת תעלת הפרינסנחראכט (Prinsengracht) באמסטרדם. אביה של אנה פרנק, אוטו פרנק, הוא היחיד מבני המשפחה ששרד את השואה, והוא זה שמביא לפרסום כתביה של אנה, תחילה בעיתון הולנדי מפורסם (Het Parool) ולאחר-מכן כספר.

היומן של אנה פרנק הוא רב-מכר בינלאומי, רב-המכר ההולנדי הגדול בכל הזמנים והיומן האישי הנמכר ביותר בהיסטוריה. ההערכה היא שנמכרו יותר מ-33 מיליון עותקים ב-75 שפות במהלך השנים. היומן מתאר את חייהם של אנה ופרנק משפחתה במחבוא. יומן מרגש מעין כמוהו שמכיל ומכסה באמת את כל תחומי החיים.

בית אנה פרנק הוא אמנם מוזיאון קטן, אך הוא מהמוזיאונים הפופולריים ביותר בהולנד כולה, מבקרים בו מעל למיליון מבקרים בשנה. התור למוזיאון אף פעם לא נגמר ומאוד קשה להשיג כרטיסים אם לא התארגנתם בהתאם מראש. הטיפ שלנו: הזמינו כרטיסים למוזיאון כחודשיים מראש. נכון, זה דורש תכנון מראש, אך אפשר בקלות לתכנן יום מקסים סביב המוזיאון. הביקור אורך כשעה פחות או יותר והמוזיאון עצמו ממוקם בשכונת היורדאן (Jordaan) ולא ברובע היהודי.

בקרבת מקום נמצאים אזור הקניות "תשעת הרחובות" (The Nine Streets), עם חנויות בוטיק מקסימות, בית הקפה עם פאי התפוחים המומלץ בעיר (Winkel 43) ובימי שבת שוק נורדרמארקט (Noordermarkt), שוק מקומי מקסים מקסים. אם נגמרו הכרטיסים לתאריכים שלכם או החלטתם לבקר במוזיאון ברגע האחרון, בכל יום בשעה תשע בבוקר נפתחת מכירה מצומצמת של כרטיסים באתר האינטרנט של בית אנה פרנק (לא במקום).

הכנסייה המערבית הסמוכה לבית אנה פרנק. תמונה: Pixabay

בית הכנסת הפורטוגזי

בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם ממוקם במרכז העיר (ליד שוק הפשפשים ווטרלופליין, Waterloopleinmarkt). בית הכנסת המפואר נבנה בשנת 1675 בהשארת בית המקדש והיה למרכז הקהילה היהודית הפורטוגזית של אמסטרדם.

בית הכנסת הפורטוגזי הוא מבנה מיוחד במינו. הוא נבנה על כלונסאות עץ העומדים במים כך שאפשר להפליג תחתיו (לצורך תחזוקה בלבד). באופן תמוה, הוא שרד את השואה ללא כל פגע, ועד היום, בחלק המרכזי של בית הכנסת אין חימום ואין תאורה חשמלית, אלא הוא מואר באמצעות קרוב לאלף נרות.

במתחם בית הכנסת פועלת עד היום ספריית "עץ חיים", הספרייה היהודית העתיקה בעולם. בספרייה קיים אוסף עשיר מהמאות ה-17 וה-18 עם מעל ל-500 כתבי יד ו-30 אלף כתבים מודפסים. 

כיום, בית הכנסת משמש בעיקר כמוזיאון ואולם אירועים. עדיין מתקיימות בו תפילות, אמנם בשבתות וחגים בלבד. ביקור בבית הכנסת עולה כ-17 יורו לאדם מבוגר, 8.5 לצעירים (13-17) וסטודנטים ו4.25 לילדים (6-12).

שימו לב שכרטיס הכניסה לבית הכנסת מאפשר גם כניסה למוזיאון ההיסטוריה היהודית (כולל מוזיאון הילדים בתוכו), לאנדרטאות ולמוזיאון השואה הלאומי. 

בית הכנסת הפורטוגזי, מבט מבפנים. Interior Portuguese Synagogue. Foto: Peter Lange

מוזיאונים יהודים באמסטרדם

שני מוזיאונים חשובים ברובע היהודי הם המוזיאון להיסטוריה יהודית ומוזיאון השואה הלאומי.

המוזיאון להיסטוריה יהודית הוקם במבנה "בית הכנסת הגדול" האשכנזי אשר הוקם במאה ה-17 ונחרב במהלך מלחמת העולם השנייה ובתקופת הרעב ההמוני של חורף 1945. המבנה שופץ ביסודיות ולמעשה הוחזר למצב שבו היה בתחילת המאה ה-19. המוזיאון מציג שתי תערוכות קבועות, אחת שמציגה את הדת היהודית ומסבירה את המנהגים והמסורות ואחת שמציגה את ההיסטוריה של יהודי הולנד בין המאה ה-17 למאה ה-20. מעבר לכך, יש במוזיאון תערוכות מתחלפות רבות. למוזיאון יש אוסף עצום של יצירות אמנות וכלי קודש, אך הוא מציג רק כ-5% מהן בכל עת.

מוזיאון השואה הלאומי מציג את ההיסטוריה של השואה בהולנד דרך תערוכות מתחלפות, יצירות אומנות ועדויות של ניצולים. הבניין של מוזיאון השואה הלאומי הוא מבנה ששימש להברחתם והצלתם של כ-600 ילדים יהודים שרוכזו בבניין התיאטרון הסמוך בדרכם למחנות השמדה. סטודנטים שעבדו עם המחתרת ההולנדית הצליחו להבריח את הילדים דרך הבניין למקומות מבטח. מעבר להיסטוריה של השואה, המוזיאון גם מנציח את סיפוריהם האישיים של הילדים ששרדו.

המוזיאון להיסטוריה יהודית, מתאים גם לילדים. Joods Historisch Museum, geschiedenis 1900-heden. Foto: Ruud van Zwet

אנדרטאות חשובות

האנדרטה הגדולה והמשמעותית ביותר נבנתה בבניין התיאטרון (Hollandsche Schouwburg) ששימש כנקודת ריכוז ממנה שולחו כ-46 אלף גברים ונשים אל מחנות הריכוז וההשמדה. בהיכל הכניסה לבניין הונצחו שמותם של כ-6,700 משפחות ששולחו מהמבנה אל מותם, ויש גם תערוכה שמתארת את רדיפת היהודים בהולנד של אותם ימים.

אנדרטה נוספת, כנראה המפורסמת ביותר, היא האנדרטה לזכר לוחמי המחתרות, הממוקמת על גדות נהר האמסטל, בסמוך לבניין האופרה ושוק ווטרלופליין המקומים ברובע היהודי. האנדרטה בולטת לעין כעמוד שחור עם כיתוב זהב (גם בעברית), ניתן לראות אותה מנהר האמסטל, גם כשמפליגים בשייט תעלות באמסטרדם. באנדרטה זו מציינים את ליל הבדלוח בכל שנה.

אנדרטה חשובה נוספת היא אנדרטת אושוויץ. היא ממוקמת בפארק ורטהיים (Wertheim Park) ומציגה שברי מראות בהם השמיים משתקפים. הכיתוב בהולנדית אומר: Nooit meer Auschwitz, או בתרגום חופשי, לעולם לא עוד אושוויץ. יום שחרור אושוויץ מוזכר באנדרטה זו בכל שנה.

אנדרטה אחרונה שחשוב לנו לציין היא אנדרטת עובד הרציפים שמזכירה את ניסיון המרד ההולנדי, עם השביתה הכלל ארצית בפברואר 1941. השביתה החלה עם שביתתם של עובדי הרציפים ולכן אלו מוזכרים באנדרטה שממוקמת לצד בית הכנסת הפורטוגזי. ישנן אנדרטאות נוספות ולכל אנדרטה חשיבותה, אך קטנה היריעה מלהכיל את כולן.

קיר השמות ב-Foto: Ruud van Zwet .Hollandsche Schouwburg

לסיכום,

הרובע היהודי מהמם ביופיו ומכיל היסטוריה של מאות שנים. בכתבה כיסינו את האתרים המשמעותיים ביותר, אך ישנם מקומות נוספים בעלי חשיבות כמו בניין האופרה, שוק ווטרלופליין, הבית של פינטו ועוד ועוד.

אנחנו מקווים שהכתבה סייע לכם להנות מהרובע, להבין את ההיסטוריה שלו והחשיבות הגדולה, ועדיין השאירה לכם מקום לצאת ולחקור, לגלות את המקומות היפים ופינות הקסם. ישנם בתי קפה, ברים ומסעדות רבות באזור, אפשר לצאת ולהנות מיום מקסים גם אם מבקרים במוזיאונים וגם אם רק מציצים עליהם מבחוץ.

אנחנו בטוחים שאחרי יום ברובע היהודי תגלו אתרים מהממים וחשובים נוספים, תרגישו חופשי לפנות אלינו עם כל מידע, שאלה או בקשה. 

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin